כיצד למנוע שריפות בחשמל סטטי
**שיטת הגבלת סיכונים:** במקומות המועדים לחשמל סטטי ופוטנציאל לניצוצי פריקה אלקטרוסטטית, יש לשלוט בקפדנות על השימוש בחומרים דליקים, או להפחית את תכולת החמצן באוויר. לדוגמה, תעשיות רבות, כמו פטרוכימיה, דורשות כמויות גדולות של נוזלים דליקים וממיסים אורגניים (כגון נפט ובנזין). החלפת ממיסים דליקים ונפיצים בתמיסות לא-דליקות כמו סודה קאוסטית או נתרן קרבונט יכולה להפחית משמעותית את הסכנות של חשמל סטטי. בדיקות הראו שאם תכולת החמצן באוויר נמוכה מ-8%, בעירה או פיצוץ לא סביר. לדוגמה, בתהליך של הובלת נפט במכליות גדולות, גזים אינרטיים כגון חנקן משמשים בדרך כלל כדי להפחית את תכולת החמצן ולמנוע שריפות או פיצוצים.
**שיטת דליפה:** דליפה כרוכה בפיזור חשמל סטטי. השיטות כוללות הארקה, לחות, הוספת חומרים אנטי-סטטיים ויישום ציפויים מוליכים.



**שיטת נטרול:** נטרול היא שיטה נוספת לביטול חשמל סטטי. ניטרול כרוך בניטרול של מטענים חיוביים ושליליים, וניטרול חשמל סטטי מושג באמצעות אלקטרונים ויונים. נטרול חשמל סטטי מתבצע על ידי מנטרל חשמל סטטי. בהשוואה לתוספים אנטי-סטטיים, מנטרלי חשמל סטטי אינם משפיעים על איכות המוצר וקלים לשימוש. שיטות הנטרול כוללות בעיקר מנטרלי אינדוקטיביים, מנטרלי חשמל סטטי-במתח גבוה, מנטרלי קרינה ומנטרלי זרימת יונים. מנטרלים אינדוקטיביים אינם דורשים מקור כוח.
שיטת בקרת תהליכים: שיטת בקרת התהליך כוללת בחירת חומרים וציוד שספק אם יפיקו חשמל סטטי במהלך תכנון תהליך ייצור המוצר, בקרה על התהליך למניעת ייצור חשמל סטטי, או הבטחה שהחשמל הסטטי המופק לא יעלה על רמות מסוכנות.

